שלשום היה לנו יום הפוך, מעצבן, מייגע, מעייף, זיהנו את זה בשניה שהתעוררנו, אחרי לילה שמורן החליט שלישון זה לא הכרח, הדרך היחידה שחשבתי שניתן יהיה לעבור את היום יהיה דרך יצירת כמה שיותר עניין.
וככה עברנו מגואש, ליצירה עם פתיתים (אל תשאלו), לסשן ריקודים סוער, הקפת הבניין עם קורקינטים (מה שלא קרה מזה שלושה שבועות), בישול יחד, אוכל, אפייה יחד, אוכל, שטיפת רצפות, וחוזר חלילה. הבית נראה רוב היום כמו מחנה קיץ, ובערב, אנחנו מבסוטים מזה שהשקענו "רק" 30-40 דקות בלסדר.
בין לבין, כשבהינו יחד בסרטים, ברבים, של דיסני (אלזה ואנה 2, העולם הסודי של חיות הבית 2 וחסידודוס) דיפדפתי לי בפייסבוק, שמהווה מבחינתי מרחב שטוף את המוח, מקום משמעותי למידע בבניית תמונת עולם בתפקיד שלי בפקע"ר, כמרחב לרעיונות וכמרחב ביקורתי, נתקלתי בסטטוסים של חברות, ושתי קצוות קפצו לי - חברה אחת, על הימים האלה שקשים עליה, ועל נקודות האור שבהם; ושל חברה אחרת שמנהלת יומן אישי בפייסבוק;
ובין לבין אנשים ששואלים ומשתפים מה הם הספיקו, מה הם מתכננים להספיק, מה מפריע להם להספיק, והתעייפתי.
יצא מזה פוסט שלי בפייס על לשחרר את הצורך להספיק ואת הפחד מלא ידעתי / FOMO,
שהתגובות עליו הבהירו לי שאכן, עומס היתר של "צורך להספיק" או לתכנן, או משהו, מערער חוסן של אנשים.
אז תשחררו, ותעשו מה שעושה לכן-ם טוב.
מכירים את הפוסטים האלה, של
וואוו איזה יום מושלם 🙏🙏⭐⭐
אפינו עוגה טבעונית (יאמי) 😋😋
עשינו אימון ספורטיבי (עם הילדים, ובלי הילדים)🤸🕺
אין כלים בכיור 💪🏽💪🏽💪🏽
הספקנו שני שיעורים בקורסים של למידה מרחוק 🤓🤓
ו.....
בולשיט 😎
תחושת הצורך להספיק בזמן קורונה, יוצאת מפרופורציה,
מי שיש לו ילדים, ואין משפחה מורחבת באזור, מתעסק-ת בילדים, בארוחת בוקר, ביניים, ביניים שניה, צהריים והלאה, בנסיונות והצלחות ללמידה מרחוק ולמידה אישית, מנהלות, נקיון, הימלטות הורית לדקותיים שקט בשירותים או במקלחת.
ובבתים בלי מספיק מסכים, או עם הרבה ילדים, ועם לחצים כלכליים, אין פניות לכל שפע ה- DIY, self development, ואקסטרה יצירתיות.
אז בשביל החוסן האישי והמשפחתי, כדאי לתת לדברים להיות מותאמים למשפחה שלכם, למה שקורה אצלכם.
לנסות לוותר על "תחושת ההחמצה" (FOMO), ועל נסיונות להשקעות יתר בגלל, אולי, חרדת הפסד.
להנות ממה שיש
וככה עברנו מגואש, ליצירה עם פתיתים (אל תשאלו), לסשן ריקודים סוער, הקפת הבניין עם קורקינטים (מה שלא קרה מזה שלושה שבועות), בישול יחד, אוכל, אפייה יחד, אוכל, שטיפת רצפות, וחוזר חלילה. הבית נראה רוב היום כמו מחנה קיץ, ובערב, אנחנו מבסוטים מזה שהשקענו "רק" 30-40 דקות בלסדר.
בין לבין, כשבהינו יחד בסרטים, ברבים, של דיסני (אלזה ואנה 2, העולם הסודי של חיות הבית 2 וחסידודוס) דיפדפתי לי בפייסבוק, שמהווה מבחינתי מרחב שטוף את המוח, מקום משמעותי למידע בבניית תמונת עולם בתפקיד שלי בפקע"ר, כמרחב לרעיונות וכמרחב ביקורתי, נתקלתי בסטטוסים של חברות, ושתי קצוות קפצו לי - חברה אחת, על הימים האלה שקשים עליה, ועל נקודות האור שבהם; ושל חברה אחרת שמנהלת יומן אישי בפייסבוק;
ובין לבין אנשים ששואלים ומשתפים מה הם הספיקו, מה הם מתכננים להספיק, מה מפריע להם להספיק, והתעייפתי.
יצא מזה פוסט שלי בפייס על לשחרר את הצורך להספיק ואת הפחד מלא ידעתי / FOMO,
שהתגובות עליו הבהירו לי שאכן, עומס היתר של "צורך להספיק" או לתכנן, או משהו, מערער חוסן של אנשים.
אז תשחררו, ותעשו מה שעושה לכן-ם טוב.
מכירים את הפוסטים האלה, של
וואוו איזה יום מושלם 🙏🙏⭐⭐
אפינו עוגה טבעונית (יאמי) 😋😋
עשינו אימון ספורטיבי (עם הילדים, ובלי הילדים)🤸🕺
אין כלים בכיור 💪🏽💪🏽💪🏽
הספקנו שני שיעורים בקורסים של למידה מרחוק 🤓🤓
ו.....
בולשיט 😎
תחושת הצורך להספיק בזמן קורונה, יוצאת מפרופורציה,
מי שיש לו ילדים, ואין משפחה מורחבת באזור, מתעסק-ת בילדים, בארוחת בוקר, ביניים, ביניים שניה, צהריים והלאה, בנסיונות והצלחות ללמידה מרחוק ולמידה אישית, מנהלות, נקיון, הימלטות הורית לדקותיים שקט בשירותים או במקלחת.
ובבתים בלי מספיק מסכים, או עם הרבה ילדים, ועם לחצים כלכליים, אין פניות לכל שפע ה- DIY, self development, ואקסטרה יצירתיות.
אז בשביל החוסן האישי והמשפחתי, כדאי לתת לדברים להיות מותאמים למשפחה שלכם, למה שקורה אצלכם.
לנסות לוותר על "תחושת ההחמצה" (FOMO), ועל נסיונות להשקעות יתר בגלל, אולי, חרדת הפסד.
להנות ממה שיש
So, 2 days ago, we had ahctik day, the kids were all over, and we've decided that only planned activities will help us pass the day; so, we've started with painting, passed to creation with "ptitim" (don't ask), moved to dancing, went out to do "around the block" with scooters (first time in 3 weeks).
in between, while watching movies (yes, in multi - Elsa & Anna 2, The secret life of pets 2 & storks) I entered Facebook, that works for me this days as refuge space and working space in my position in the reserve duty, and I've noticed status from some friend, totally different experiences from the time at home with Kids, and without the normal routine, and many many posts on:
I'm planning to be sufficient,
To make sure the kids will.....
To read.......
To........ To....... To..........
and a lot of great advises on how to make sure all is stays organized, and a lot of "happy and joy" next to stress and feeling that we are missing something.
we need to put the FOMO and the "what will happen if" aside, take care of our well being,
understand that our family recipe is unique,
that every home / family /people have different challenges & strength.
Do what makes you feel good
all the best, sharon
all right reserved to Sharon Ramon
2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה